יום שלישי, 23 ביולי 2019, כ' תמוז ה' תשע"ט
לפרסום חייגו: 054-2339066

חדשות אזוריות בנגבנט

חדשות יישובי האזור

אחרי גל השריפות בדרום – האם ניתן לשקם את הטבע?

פורסם בתאריך:


נכתב על ידי

שמעון בן קימון

נייד 052-7053686

SIMON320@WALLA.COM

המחקר הייחודי זכה במקום הראשון ביריד מדעים מחוזי ואף הגיע לגמר הארצי. "זאת המציאות שלנו, ועלינו לבדוק אם גם מהרע אפשר להצמיח תועלת"

 טרור העפיפונים והבלונים שעוטף את יישובי הדרום, מביא איתו חששות רבים. הפגיעה בנפש ובגוף דורשת טיפול מיידי, אך החשש של התושבים לא מסתיים שם. שדות החיטה הרבים שנשרפו מעלים חששות כבדים באשר ליכולת השיקום שלהם ולצמיחתם מחדש.

 קבוצת תלמידות כיתה ו' בבית הספר נעם אורותו שבנתיבות,  החליטו לחקור מה צפוי לקרות לשדות החיטה והאם יצליחו לגדול שוב. המחקר שנערך במסגרת חוג החקר שכונה בשם "חיטה ללא חת", בשיתוף פעולה עם המכללה האקדמית לחינוך חמדת הד=רום ובהנחיית ראש החוג למדעים ד"ר ישראל וייס, מנסה לדמות את טמפרטורת החום שבתוך האדמה בשעת שריפה, ולבחון כיצד משפיעה הטמפרטורה על שיעור הנביטה של זרעי חיטה והאם, אכן, הזרעים שנפגעו בשריפות יצליחו לנבוט מחדש. על המחקר הבנות זכו במקום הראשון בקטגוריית "חקר מדעי בבתי ספר יסודיים" ביריד החקר של משרד החינוך.

 "אנחנו גרות בעוטף עזה ויצא לנו לא פעם ולא פעמיים לראות עפיפוני תבערה שורפים את שדות החיטה שמקיפים את העיר שלנו", מסבירה אביגיל אבו, אחת מבנות הקבוצה. "זו הסיבה שהחלטנו לחקור את ההשפעה של האש והחום על שדות החיטה.. במחקר הזה גילינו שבתנאים מסוימים, חימום החיטה דווקא יכול להועיל. בחום גבוה של 100 מעלות החיטה תישרף והזרעים ייפגעו, אבל בחום של 70 מעלות, אין כמעט הבדל לעומת חיטה שלא חוממה כלל. יותר מזה, החיטה דווקא מנביטה יותר זרעים".

 ספיר דוב, תלמידה נוספת בקבוצה, מוסיפה: " הבתים שלנו בנתיבות מוקפים בשדות חיטה. בכל פינה יש שדה. החלטנו לחקור את השריפות כי לצערנו, אנחנו חווים את זה כל יום. ככה עלה לנו הרעיון לבדוק מה קורה לחיטה בכל מיני טמפרטורות. עשינו את זה במעבדה של מכללת חמדת הדרום. ההשערה שלנו אוששה חלקית כי בטמפרטורה מסוימת לא הייתה השפעה כלל ואפילו כמות הזרעים גדלה. זה אומר, שבתנאים מסוימים, ניתן לשקם את הטבע.

 "אנחנו חיות בדרום ואלו החיים שלנו, זאת המציאות שלנו. אין ברירה אלא לבדוק אם גם מהרע אפשר להצמיח תועלת וגילינו שכן. ממש אהבנו את המחקר, התרגשנו מאוד לזכות במקום הראשון בתחרות המחוזית, וכשהמחקר שלנו עלה לגמר התחרות הארצית, זה היה מרגש אפילו יותר".

 משה טרבלסי, סטודנט לתואר ראשון בהוראת מדעים במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום, שמשתתף בתוכנית המצוינות רגב והוביל את הפרויקט המחקרי, אמר: "במסגרת המפגשים עם הבנות לימדתי אותן מה זה חקר, איך עושים חקר מדעי, מה זה תורם לנו, בשילוב עם עשיית מחקר בפועל. הנושאים למחקר הועלו על ידי הבנות, אני כיוונתי אותן ועזרתי להן לבנות את המחקר. שיתוף הפעולה בין המכללה לבתי הספר באזור זהו פיילוט מאוד מוצלח. משהו שכל סטודנט חייב לעבור. הוראת חקר זה הלב של המדע, ואי אפשר להיכנס לזה בלי להבין איך זה נראה מבפנים. הפרויקט העצים אותי הן כמורה והן כסטודנט, ותרם גם לבנות שבאו ללמוד מדעים בצורה חווייתית".

 פרופסור שאול קרקובר, נשיא מכללת חמדת הדרום: "שיתוף הפעולה בין מכללת חמדת הדרום לבין בית הספר 'נעם אליהו' הוכח כניסיון מוצלח מאוד. ניסיון מוצלח זה איננו ראשון ואיננו אחרון; הוא כבר הוביל לקשירת קשרים נוספים ולהרחבת שיתוף הפעולה בין בתי ספר אחרים בעיר נתיבות לבין החוג למדעים במכללת חמדת הדרום, בין השאר במיזם אקדמיה-עיר שפעל השנה בנתיבות בצורה מוצלחת ביותר".

תגובות

captcha
הקלד את המספרים שאתה רואה בתמונה:
1
חיטה ללא חת
יעל | 22:17   01.07.19